קן-דרור & הראל, משרד עורכי דין ומגשרים

יחסי עובד מעביד – העסקת אנשי מכירות בסוכנות הביטוח. משמעות "תנית סודיות" ו/או "אי תחרות" בהסכמי העסקה. רשימת לקוחות – האם סוד מסחרי ?

יחסי עובד מעביד – העסקת אנשי מכירות "כעצמאים"

הכלל – רק "עובד" נהנה מהגנת חוקי המגן ומהזכויות הסוציאליות המוענקות מכוח משפט העבודה.

  1. בשנים האחרונות נדונו בבתי הדין לעבודה תביעות של "עובדים" אשר התקבלו לעבודה במעמד של "עצמאים" ועם סיום עבודתם תבעו בבית הדין את זכויותיהם כעובדים עליהם חלים דיני העבודה.
  2. סוכני ביטוח רבים מעסיקים אנשי מכירות/מפקחים/משווקים מטעמם, תמורת תשלום עמלות כנגד חשבונית. ברוב המקרים בין סוכן הביטוח לאיש המכירות קיים הסכם ברור וחד משמעי הנותן תוקף להסכמת הצדדים ולפיה – אין חלים על הצדדים יחסי עובד.
  3. באחד מן המקרים שנדונו בבית הדין לעבודה - התובע סוכן ביטוח במקצועו, הגיש תביעה כנגד סוכנות ביטוח במסגרתה פעל כמפקח על סוכנים ואיש מכירות בו זמנית, לתשלום זכויות לפי משפט העבודה )פיצויי פיטורים, דמי הבראה, חופשה, תנאים סוציאליים וכיוצא בזה.

לשם הכרעה בעניין נדרש ביה"ד לבחון את נסיבות העסקתו של התובע:​

  • התובע פיקח על סוכני ביטוח אשר היו פזורים ברחבי הארץ.
  • הנתבעת סיפקה רכב ומכשיר טל' נייד.
  • התמורה עבור עבודת התובע שולמה בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס.
  • התובע ניכה מע"מ ושילם מקדמות מס הכנסה ומל"ל.
  • התובע ביצע עבודתו באופן אישי ולא נעזר בעובדים מטעמו.
  • התובע לא עבד בשעות קבועות וקבע את סדר יומו באופן עצמאי.
  • התובע היה כפוף למנהל סוכנות הביטוח.
  • כשהיה התובע חולה או בחופשה – לא הגיע לעבודה מבלי להודיע.

פסיקת בית הדין:

  1. מעמדו של אדם כעובד או כעצמאי נקבע עפ"י נסיבות העסקתו ולא עפ"י הסכם בינו לבין המעסיק.
  2. אין אפשרות בהסכם לשלול או לוותר על זכויות המגן.
  3. המבחן העיקרי הוא המבחן המעורב – פן חיובי ושלילי.

פן חיובי – מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו גורם חיצוני )כמו מתמלל", "מתרגם" וכו'(.

פן שלילי – מבצע העבודה אינו בעל עסק עצמאי משלו שנותן שרות לסוכן הביטוח )טכנאי מדפסות לדוגמא.​

מבחנים נוספים – צורת התשלום, סיכויי רווח והפסד, השקעה בכלי עבודה, השקעה בעסק העצמאי, מסגרת שעות, לקוחות נוספים לנותן השרות – כאשר אף אחד מהמבחנים אינו מכריע כשלעצמו.​ בית הדין מצא כי עבודת התובע הייתה חלק מהפעילות הרגילה של הסוכנות. התובע היה כפוף לבעל הסוכנות וכשסיים עבודתו היה צורך במחליף תחתיו. המסקנה – על אף שניכרו באופן העסקתו של התובע סימנים האופייניים להתקשרות עם עצמאי הרי שבאיזון ושקלול כל הסימנים מגיעים למסקנה כי חלים יחסי עובד מעביד.​

משמעות "תנית סודיות" ו/או "אי תחרות" בהסכמי העסקה רשימת לקוחות" – סוד מסחרי ?

  1. לסוכן /סוכנות הביטוח "רשימת לקוחות מבוטחים" המהווה את הבסיס למקור ההכנסה של העסק. סוכני הביטוח מעריכים את שווי תיק הביטוח שבבעלותם באמצעות רשימת הלקוחות הפוליסות שכלולות בו והשווי הכספי הנובע מהן. סוכני הביטוח סוחרים ברשימת הלקוחות ואף מנהלים מו"מ עסקי ביחס לאותה רשימה.​
  2. כן, ניתן לומר כי רשימת הלקוחות הינה סודו המסחרי של סוכן הביטוח, עליה יגן וישמור בכל דרך אפשרית.​
  3. סוד מסחרי – סוד מסחרי מוגדר בפסיקה, כמידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל ע"י אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו )סעיף 5 לחוק העוולות המסחריות.​
  4. ואולם, סוכן הביטוח לא עובד לבדו, הוא מעסיק ומוקף באנשי מכירות, מפקחים, סוכני ביטוח עמיתים, פקידות ביטוח במשרד, מזכירות - כל אלו נחשפים או עלולים להיחשף לאותה "רשימת לקוחות" סודית.
  5. תנית שמירת סודיות – תנאי בהסכם העבודה לפיו העובד מתחייב לשמור על כל מידע אליו ייחשף במסגרת עבודתו, הן בתקופת עבודתו והן לאחר סיום העסקתו אצל אותו מעביד.
  6. עיקרון חופש העיסוק - סעיף 3 לחוק: "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד".​
  7. ברוב המקרים, מתגלה חשש באשר לחשיפת רשימת הלקוחות, כאשר עובד/סוכן מכירות/פקידה להם הייתה גישה אל אותה רשימה, מפוטרים או מתפטרים או פותחים עסק מתחרה. בסמוך לאמור, סוכן הביטוח מקבל למשרדו "כתב מינוי סוכן" המעיד על החלפתו בסוכן אחר.​

**במקרה כזה, ייזכר הסוכן בהסכם ובו תניית שמירת הסודיות.​

התנגשות בין זכויות –אכיפת תניית שמירת הסודיות ע"י העובד, גורמת להתנגשות בין

שני עקרונות: עיקרון שמירת סודיות המעוגן בהסכם העסקה לעומת עיקרון אי הגבלת חופש העיסוק.​

פסיקת בתי הדין – סוד מסחרי" אינו מילת קסם ועל המעסיק הטוען לקיומו להוכיח את קיומו.

המבחן העיקרי  2 תנאים

א. הוכחה כי דרוש מאמץ מיוחד להשיג את הרשימה.

ב. הוכחה כי יש ערך בקבלת הרשימה – יתרון על פני מתחרים.

כאשר מדובר בחוזים מסחריים ולצדדים כוח מיקוח זהה נטיית ביהמ"ש תהיה לא להתערב בתנאי ההסכם אולם כאשר מדובר בחוזה העסקה שבו לאחר הצדדים כוח מיקוח רב יותר מהשני אזי נטיית ביהמ"ש תהיה להתערב על אף עקרון חופש החוזים.​

הגנה על רשימת הלקוחות

באמצעות רישומם כמאגר מידע. תנית סודיות ואי תחרות: באמצעות הסכם העסקה המנוסח באופן דייקני ופרטני .​ למידע נוסף בתחום דיני ביטוח עסקי וביטוח לאומי אתם מוזמנים לפנות לעו"ד קן-דרור & הראל, עו"ד ביטוח לאומי.